רשמים מהריזורט בקנקון

בבוקר אחרי הנחיתה במקסיקו, עברנו לריזורט שלנו – הRoyal Haciendas שב-Playa del Carmen. ההסכם של תומר ושלי מראש היה שאני מקבלת שבוע בריזורט all included, כדי שיהיה לי שבוע שבו מבשלים לי, מנקים לי, ומטפלים לי בילדים (יחי ה-Kids club) כדי שאוכל להתאושש מהשבועות האחרונים של אוסטרליה (ותכל’ס, משבע שנים של התמחות ותת-התמחות).

הריזורט הוא סוג של גן עדן מהונדס, בדיוק כמו שמדמיינים. על שפת הים הקריבי, אינסוף בריכות וג’קוזי, ערסלים מפוזרים בכל עבר, שמשיות עם כסאות נוח שצופים אל הבריכה או אל הים, מלצרים שעוברים בין הכסאות ומציעים עוד אוכל ועוד שתיה ועוד אלכוהול.

בילינו את הימים במעבר בין בריכה, אכילה, ג’קוזי במרפסת שצופה אל הריזורט, שיטוט על החוף ו-Kids club. הילדים היו מאושרים מהפעילויות שם, ומהאפשרות לשחק עם ילדים בני גילם.

מסקנות מהמקום:

יש מצב שמתכנני המקום מהנדסים לא רק את המלון אלא גם את מזג האוויר. בכל השבוע שהיינו, הטמפרטורה נעה בין 24-29 מעלות, השמיים היו תמיד כחולים, הבריזה הייתה תמיד קלה, הים היה תמיד ירוק עם גלים עדינים שאפשרו שכשוך במים. היה אפילו עובד שתפקידו היה לגרוף את החול, על אמת! וזה היה הנוף מהשולחן שלנו במסעדה:

זה מסוכן לשלוח זקנים לריזורט כזה. בכל פינה שמשית, שוכב זקן, מתחרדן לו וישן עם פה פעור. אני הייתי בחרדה תמידית שאחד מהם בעצם מת ולא ישן, וכולם עוברים לידו ככה סתם. ממש הייתי צריכה להתאפק שלא לנער כל אחד שעברתי לידו, או לפחות לבדוק דופק.

הילדים שלנו באמת זקוקים למעט כדי להיות מאושרים – במקום היה בר על הבריכה עם מכונת גלידה ממנה הילדים יכלו לקחת גלידה חופשי. בנוסף, בארוחת צהריים וערב הייתה מכונת גלידה עם קעריות מלאות ממתקים שאפשר היה לפזר מעל. מבחינת הילדים, זה היה מספק כדי לקרוא לריזורט מושלם. ותותי התרגלה לשאול כבר כשקמה “Now can I have a sweet”?

ועוד כמה תמונות מכמה שהיה לנו טוב: